יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

סיכום שנה.

עם כוס אחת של קאווה מצ'וקמקת בבטן ועוד אחת על השולחן לפני (זה מה שהיה בסופרמרקט ליד הבית, בשמונה בערב, אחרי ששחף נירדם ונזכרנו שמתחלפת שנה)  - אני רוצה לשים פה איזה רשימת סיכום, לא של אירועים רק מוסיקה. כי שמעתי מלא מוסיקה השנה ובניגוד לשנים האחרונות, זה לא היה רק מטאל - לא מעט בגלל שחף שעשה אותי פחות כועס ויותר פתוח לרעיונות חדשים, אבל אם לומר את האמת, גם בגלל הטכנולוגיה - היוטיוב באייפון והאפשרות לשמוע שיר ולדלג מיד לשיר אחר דומה הפך כל נסיעה לעבודה להרפתקה מוסיקלית.
אז הנה, Down the rabbit hole - את אלה שמעתי השנה.

Ori Shochat feat. Nechi Nech - Never Fall 
אולי השיר שהתחיל את הכל, אמצע אפריל, שבועיים אחרי הלידה- בדיוק ערכתי קליפ היפ הופ - ובערב ארוך עם אחד הזמרים והבמאי, הסתכלנו על מאתיים קליפים. חדשים, ישנים, מהארץ וממקומות אחרים. האחרון היה זה, של אורי שוחט ונצ'י נצ'. לא שמעתי את השמות האלה קודם. הדליקה אותי השפה, הפאטווה של הג'מייקנים והליין של... אני רוצה לומר קלידים, אבל זה בטח ממוחשב או מסומפל- אני כל כך חדש בשכונה הזאת שאני לא מכיר את המונחים.
http://www.youtube.com/watch?v=WALCHPccOZE

אקסום - מה עם הכסף? 
אז עוד עבדתי בנתב"ג. למשמרות בוקר הייתי יוצא מהבית כמה דקות לפני שש. טירוף. משאיר פה אישה ותינוק. אכול געגועים, הייתי יוצא ורואה את כל אנשי הצווארון הכחול מחכים להסעות שלהם. את מנקי הרחובות מדליקים סיגריה. אוספיי האשפה- נאבקים על השקל. לא ידעתי מתי ואם בכלל אחזור לעשות קולנוע. איך אוכל להיות אבא שלא הגשים את עצמו?!
ואז נפלתי על השיר הזה של אקסום. צולם בשכונות. לא ב"כאילו" - באמת, כמו השיכון שסבתא שלי בנהריה גרה בו. 
ואיזה קצב. ואיזה פרייזינג. יא! 

Queens of the Stone Age - Kalopsia (1:50)
ואז בוקר אחד הדבר הזה הופיע. ניער אותי קצת מהרפתקת ההיפ הופ הקצרה שלי, בדיוק כשהתחלתי להכנס ל Wu tang clan  וסימן שאלבום חדש של ה Queens באופק. יש פה דקה וחמישים. בית אחד, פזמון אחד. טיזר - קצר עד כדי להכעיס- של שיר שכלום לא נשמע כמותו. עם פזמון כל כך מלוכלך ובית כל כך נקי. סנונית שהבטיחה וקיימה אלבום גדול. הגעתי למשמרת בנתב"ג ובלבלתי את המוח למטאורולוגים העייפים על השיר הנפלא הזה. הם לא התעניינו. Story of my life 

David Bowie - Where Are We Now?
האמת שזה קרה קצת קודם. הפעם הראשונה שהלכתי לקנות סימילאק וחיתולים. פה בפארם ליד הבית. טיילתי שעה בין המדפים, עם הרשימה של מיה ביד. אחר כך עמדתי שעה בתור, בקופה הלא נכונה.. הרגשתי הכי חסר אונים בעולם-  בין אמהות עם עגלות ובדרך חזרה, עצרתי בחנות דיסקים. איפה שאני מתמצה יותר בקלות. קניתי דיסק חדש של דייויד בואי והרגשתי אבא-רוקנ'רול!

The Misfits-Die Die My Darling
חזרתי לערוך! סרטי תדמית ופרסומות בוידאו-הד. ימים שלמים על מערכת העריכה. משמרות שמתחילות בעשר. עבודה קריאייטיבית, פידבק טוב, שחף גדל, התחלנו לישון חלקים גדולים מהלילה. וPאנק. שמעתי מלא Pאנק. הכרתי את ה stooges וה misfits. אוי המיספיטס. איך פספסתי אותם עד עכשיו. דנזיג (Danzig)  הוא החוליה החסרה, בין ג'ים מוריסון לג'יימס הטפילד. בין הקורנינג (Crooning) לגראולינג (Growling). פאנק הכי מלוכלך אבל כל כך מלודי. אחת הלהקות הכי טובות. הביטלס של בית הקברות. 

Arctic Monkeys - I Bet You Look Good On The Dance Floor
ואז סוף סוף נפל לי האסימון עם המנקיז. אני לא יודע איך פספסתי אותם כל השנים האלה. יחד עם כל התחייה הזאת של הרוק אינדי שקצת עברה לי מעל הראש. הם עובדים עם הלב שלהם בחוץ ובועטים ועושים את הרוקנ'רול גרובי וסקסי כמו שהוא צריך להיות. שמעתי בשבועיים את כל הדיסקוגרפיה- כל אלבום נשמע אחרת - עמוק יותר, מורכב יותר ולמרות שיצא להם אלבום מרהיב השנה- זה כנראה השיר שלהם ששמעתי הכי הרבה. מיה לא אוהבת שאני משתמש בביטוי "לתת בראש" - אבל זה מה שהשיר הזה עושה.  

אריק איינשטיין ויצחק קלפטר - אולי צריך לתת לזה עוד זמן
ואז אריק ניפטר. באמצע ליגת האלופות. למחרת במשרד שמענו שירים. ואת הלוויה ראינו בשידור חי במחשב, מהכיכר. אני כל הזמן אמרתי שעושים מזה טרגדיה למרות שזה אומנם מוות פתאומי, אבל פחות או יותר טבעי -  מהעבר השני של הטלפון מיה כעסה בבית הספר באשדוד שאף אחד לא מתייחס. שהילדים לא מכירים. והיא גם צדקה. ואז נפל עליי השיר הזה. והמשפט "החיים עוד לא חזרו למסלולם- הפצעים עדיין לא הגלידו" - תפס בשבילי את התחושה של הלידה (את האמהות זה בטח מצחיק) - ואת איך שחיינו התהפכו מהקצה לקצה. השיר הזה עשה משהו, שאף אחד מהשירים שמניתי עד כה לא עשה - בתוך השיר הזה, היה לי מקום לפזר את העצב וסערת הרגשות שלי, שבשום מקום אחר בחיים אין לי כרגע פנאי להניח. וגם בשמיעה נוספת עכשיו - זה עדיין עובד. 

הולך לישון, 
רוקנ'רול.
שנה טובה. 

יפתח. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה